דובון הקורים ( Ocnogyna loewii ) – מבוא
תחילת החורף, גשמי חורף ראשונים, שהצבע הירוק מעטר את הקרקע, זה האות להופעת אחד הפרפראים הנפוצים באזור הים התיכון.
למרות שאת הבוגרים בקושי רואים, הרי את זחלי דובון הקורים Ocnogyna loewii אי אפשר לפספס.
"דובון הקורים" או בשמו הנוסף "דובון האביב" הנו פרפר השייך למשפחת הדובונים שהם פרפרי טוואים.
אף על פי שהזחלים נראים שעירים, הם אינם נושאים שערות רעילות ואינם מזיקים לאדם בשונה מזחלי טוואי התהלוכה ( תהלוכן האורן ) המסוכנים.
דובון הקורים – מחזור חיים
זחל
ראשוני הזחלים מופיעים כבר בדצמבר ולמרות היותם זעירים, הם משאירים חותם ברור של מטווה קורים לבנים המכסה כאוהל עשב נמוך בשדות.
הביצים ירוקות, כדוריות, וקוטרן כ – 1 מ"מ. הן מוטלות בקבוצות גדולות על צמחים או על הקרקע.
זחלי דובון הקורים שרק בקעו טווים אוהל קורים וניזונים מניצני עשבים ממינים שונים.
אוהל הקורים מספק מיקרו-אקלים נוח ומשמש להם מחסה מקור, ממשקעים ומטורפים.
ביום, הם מתפזרים בקרבת הקן ובערב מתכנסים שוב מתחת למטווה.
כאשר הם מכלים את הצמחייה מתחת לאוהל, הם עוברים לשטח סמוך, יוצרים מטווה הגנה חדש וממשיכים לאכול.
בחודשיים הראשונים, גדילתם איטית. במהלך הגדילה הם מתנשלים כמה פעמים ( מתנשלים- מחליפים קוטיקולה- מעטפת כיטין ).
ניתן לראות אוהלי קורים ובהם כאילו זחלים – שאינם פעילים.
אלו הנשלים הישנים של הזחלים שחיו שם קודם ועברו הלאה למקום חדש. אחר כ 60 יום הם מגיעים לגודל של כ 3 ס"מ.
ההתנשלות השלישית משתנה צבע השערות משחור לאדום-חום והזחלים עוזבים את אוהל הקורים ועוברים לאכול מחלקי הצמח העליונים.
בשלב הזה הם מתפזרים על שטח גדול וכך הם עשויים לחדור לגינות, מדרכות ושטחים חקלאיים.
גולם
במרץ-אפריל ולעיתים אף מוקדם יותר, בהגיעם לגודל של 3 עד 3.5 ס"מ, הם חודרים לאדמה (לעומק של 10-15 ס"מ) שם הם יוצרים תאי התגלמות.
תקופת הגולם נמשכת כשישה חודשים (כל הקיץ עד אמצע הסתיו) ועשויה להתארך עד- כדי שנה וחצי ויותר.
כלומר חלק מהבוגרים ידלגו על פני עונה שלמה.
מנגנון זה מבטיח פיזור סיכונים, היה ובעונה אחת התפתחות האוכלוסייה לא עלתה יפה, עתודות הגלמים יספקו סיכוי נוסף.
בוגר
בוגרים מגיחים כבר בסוף אוקטובר. עיקר הבוגרים מופיעים במהלך דצמבר – ינואר ומספרם יורד דרסטית בפברואר, הם אינם ניזונים ומשך החיים הקצר מוקדש לרבייה.
הנקבות ללא יכולת תעופה (כנפיים מנוונות) והזכרים מעופפים (דו-פרצופיות זוויגית) .
ניוון כנפיים עד כדי היעלמותן המלאה היא תופעה שכיחה בסדרות רבות של חרקים.
היא אופיינית במיוחד במינים החיים בבתי-גידול ספציפיים כמו: חוף הים, הרים, מערות, אקלים תת-ארקטי וגם במינים המבלים את כל חייהם על הקרקע.
בסוג Ocnogyna התפתחות הכנפיים נעשית עד דרגת הזחל האחרונה אבל בשלב הגולם התפתחותן נעצרת ואצל הבוגר הן נשארות מדולדלות ומקופלות בתוך מעטפת כיטין.
הזכרים מוצאים את דרכם לנקבות בעזרת פרומון מין שמפרישות הנקבות.
הטלת הביצים מתרחשת יום לערך לאחר ההזדווגות והנקבה מטילה צבירי ביצים, המונים 200-300 יחידות, על הקרקע או על צמחים שונים.
הזחלים מגיחים לאחר כחודש.
דובון הקורים – מאפיינים בולטים
הגנה קבוצתית
התגודדות מאפשרת לזחלים להשיג הגנה יחסית במספר דרכים:
- הגנה פסיבית מתוך הסבירות הסטטיסטית שהסיכוי של פרט יחיד להינצל מטריפה גדל ככל שהקהילה גדולה יותר.
- אוהל הקורים עצמו מספק הגנה יחסית כאשר הזחלים חוסים תחתיו. בניגוד למינים אחרים כמו בסוג תהלוכן (Thaumetopoea) אוהל הקורים אינו סגור הרמטית.
- אפקט הרתעה המוגבר מעצם העובדה שמדובר בזחלים ארסיים גדל ככל שהקבוצה גדולה יותר ( עובד כנגד רק חלק מהטורפים).
בניית מחסה מתואמת
בניית מחסה אצל דובון הקורים אינה משתווה לזו שמוצאים בקיני קורים של זחלים בסוג תהלוכן ובמינים נוספים כמו בטוואי האלון,
אבל גם היא דורשת תיאום מסוים מבחינת בחירת אתר מתאים, תיאום בנייה וחלוקת תפקידים.
ויסות חום
התפתחות תקינה של הזחל תלויה מאוד בטמפרטורת הסביבה ויציבותה.
כאמור, התפתחות שתי הדרגות הראשונות החוסות באוהל הקורים נעשית בעונת החורף.
מחסה קורים משפר מאוד את המיקרו-אקלים בשעות הקרות ומאפשר לזחלים לפעול גם כאשר הקור מונע חיפוש מזון מחוצה לו.
אוהל הקורים פועל כחממה האוצרת חום המגיע מקרני השמש החודרות פנימה ומחום מטבולי של הזחלים עצמם.
שהייה בקבוצה צפופה תחת מחסה מגבילה את תנועת האוויר בין הזחלים ומייצבת אוויר חם יחסית המקטין אובדן חום גוף לסביבה.
מצב זה משמעותי במיוחד בימים נטולי שמש או בלילות. הפרש טמפ' בין החוץ לפנים האוהל עשוי להגיע למספר מעלות.
דובון הקורים – הדברה
לרוב אנו ממליצים לא להדביר חרק זה. אמנם יש עדויות ,שלעתים זיפים שבורים של דובון הקורים, גורמים לגירויי נשימה וצריבה במגע עמם.
מומלץ מאוד לשים לב להתנהגות בעלי החיים בטיול בחיק הטבע בעונה זו ולמנוע ליקוק של זחלים שונים.
במקרה של פגיעה, ניתן לטפל בתכשירים אנטי היסטמינים.
במקרים חריפים, יש להגיע מיד לטיפול וטרינרי הכולל מתן חמצן וטיפול במערכת הנשימה במקרה של קושי בשאיפה.
